קורס שהתמקד בפיתוח פתרונות עיצוביים לאתגרים הקשורים בהנגשה, תיווך מידע וצריכת תרופות עבור אנשים עם מוגבלויות — קהל המהווה כמעט חמישית מהאוכלוסייה בישראל. מתוך זיהוי של כשלים בממשקים קיימים, נבחנה האפשרות לעצב מחדש את נקודת המפגש בין גוף, תרבות ומערכת רפואית.

המשימה כללה שלושה מוקדים: מיפוי והנגשת מידע רגולטורי; עיצוב חוויית משתמש אנושית ואמפאתית; ופיתוח פורמטים חזותיים חדשים המציעים קריאה רעננה ליחסי הכוח הגלומים באובייקטים רפואיים. העבודה נעשתה באמצעות תרחישים מבוססי פרסונות — דמויות פיקטיביות המבוססות על סיפורים אמיתיים — שאפשרו לבחון צרכים מגוונים ולפתח עבורם מענה עיצובי ישים.

המוצרים שפותחו במסגרת הקורס כוללים מגוון פתרונות מקוריים, ביניהם: עיצוב אפליקציה לשעון חכם, המיועדת לילדים עם מוגבלויות קוגניטיביות ומציעה ליווי חזותי יומיומי הכולל ניהול תרופות, התראות חירום, פידבק חברתי ותמיכה בזמן אמת; מיכלי תרופות בעיצוב דיסקרטי ואסתטי, המשמשים כסמל להזדהות ולקהילתיות; סדרת מטפחות מודפסות אישית, שעליהן משולבים עלוני מידע לתרופות פסיכיאטריות — כמעשה של נראות ובחירה; ושעון חכם נוסף המותאם לילדים המטופלים בתרופות כרוניות, התומך בשגרת היומיום ומעודד עצמאות.

הקורס עודד גישה ביקורתית אך פרקטית, שחיברה בין כלים עיצוביים לראייה מערכתית. הסטודנטים פעלו מתוך תודעה ערכית של הכלה, שוויון ונראות, ויצרו הצעות ישימות שמאתגרות מוסכמות עיצוביות ורגולטוריות גם יחד.

הפרויקטים זכו לחשיפה תקשורתית, ושניים מהם הוזמנו להשתתף בשבוע העיצוב במילאנו.

הפרויקט נולד בעקבות הרחבת מחלקת השיקום בבית החולים הדסה הר הצופים לאחר פרוץ המלחמה. קבוצת סטודנטים.ות מהמעבדה לעיצוב חברתי ליוותה את הצוותים הרפואיים לאורך סמסטר שלם, בתהליך של תצפיות, שיחות ונוכחות מתמשכת בשטח.

נקודת המוצא לא הייתה משימה מוגדרת, אלא הקשבה ולמידה מתוך המערכת עצמה. במהלך העבודה עלה קושי מערכתי בהעברת מידע למטופלים ולבני משפחותיהם — במיוחד בשלבים הרגישים של הקליטה והשחרור, שבהם נמסר מידע רב, לעיתים בע"פ או בדפים אקראיים, ללא אחידות או סדר. במצבי עומס רגשי ופיזי, העדר מבנה מלווה מקשה על הבנה, התמצאות ותעדוף משימות השיקום.

מתוך הצורך הזה הוגדרה משימה: לפתח מערך מידע ברור, נגיש ויציב שיסייע לצוות להעביר מידע באופן עקבי, ולמטופלים ולעמיתיהם לעבד אותו גם מחוץ למחלקה.

במהלך הסמסטר פותחו שלוש חוברות מידע — על תהליך השחרור הביתה, על לקות בתקשורת (אפזיה), ועל פגיעות זיכרון — לצד סדרת גלויות מאוירות המסבירות מצבים רפואיים נפוצים במחלקה, כגון שבץ מוחי, קושי בבליעה ובנשימה, והצעות לתקשורת עם מי שיכולת ההבעה שלהם נפגעה.

החומרים עוצבו בפורמטים פשוטים ונגישים (A4, A5), בצבעוניות מינימלית ובשפה חזותית אחידה, כך שיוכלו לשמש את הצוות לשימוש שוטף ולהתרחב בעתיד בהתאם לצרכים נוספים.

הפרויקט מהווה שלב ראשון בבניית מערך ידע חזותי למחלקת השיקום, הנמצא כיום בתהליך הטמעה בבית החולים.

בחודש מאי 2025 התקיים בוורוצלב, פולין, מפגש ראשון בין מרצים.ות וסטודנטים.ות מאקדמיית בצלאל ואקדמיית SWPS, כחלק מיוזמה מחקרית משותפת החוקרת את תפקידו של עיצוב תקשורת חזותית בקידום שינוי חברתי. במשך שלושה ימים התכנסה הקבוצה לשיח פתוח, חקר מושגי וחשיבה ביקורתית על עיצוב ככלי פעולה חברתי, חינוכי ותיאורטי.

במהלך הסדנה פעלו המשתתפים בשלוש קבוצות עיון: עיצוב כמעשה, עיצוב כהוראה, ועיצוב כתיאוריה. כל קבוצה חקרה לעומק שאלות על אחריות מקצועית, פדגוגיה מבוססת ערכים, כלי מדידה להשפעה חברתית, והאופן שבו עיצוב עשוי לשנות נורמות ולא רק לייצגן.

הסדנה הניחה את היסודות לפיתוח משותף של ״אינדקס ההשפעה החברתית״ — כלי חזותי ותוכני למיפוי ערכים, שיטות, מושגים ודוגמאות מהשטח. כל משתתף.ת הגיש.ה הצעה לפרויקט אישי שיתרום למהלך הקבוצתי.

הפרויקט נמצא בעיצומו ומתפתח בשלבים: המפגש הבא יתקיים בנובמבר 2025 בבצלאל, ויכלול המשך עבודה מעשית, גיבוש ההצעות והצגתן בסימפוזיון פתוח.

זוהי יוזמה מחקרית דינמית ומתמשכת, המבקשת לנסח מחדש את המרחב שבו עיצוב, חברה וחינוך נפגשים.

מַכְּתוּבּ הוא פרויקט תרגום עצמאי השוכן בתוך מכון ון ליר, ירושלים. היצירות המתורגמות במסגרת הפרויקט, הן יצירות מופת מהספרות הערבית ומיועדות לקהל קורא העברית. שיתוף הפעולה בין מַכְּתוּבּ לבין המעבדה נולד מתוך הבנה שהנגשה אמיתית המשלבת בין תוכן לצורה, ליצירת מענה חזותי שמביא את התרבות הערבית לקדמת הבמה, מעצים את הקריאה ומנגיש את הטקסטים. במהלך שיתוף הפעולה עוצב מחדש האתר של מַכְּתוּבּ, פותחה שפה גרפית עדכנית תלת לשונית.

במהלך הפרויקט, בליווי צוות מַכְּתוּבּ, התבצע תהליך קבוצתי אינטנסיבי שכלל מחקר, פיתוח שפה גרפית וזהות ייחודית, עיצוב חוויית משתמש והקמת אתר אינטרנט נגיש ורספונסיבי.

האתר החדש כולל מערכת ניהול תוכן מותאמת, מנגנוני נגישות בשלושת השפות, וסביבת קריאה נקייה, מכבדת ומזמינה. הפרויקט ממחיש כיצד שיתוף פעולה בין מוסדות תרבות וחינוך, עבודה רב־לשונית ורב־תרבותית, יכולים להרחיב גישה לידע ולחבר בין קהילות דרך עיצוב.